קורס חשבי שכר בכירים | לימודים לחשב השכר במכללת עתודות , כתבה לעיתון שארים

קצבת שארים הינה קצבה הנמצאת תחת סוגי הקצבאות הארוכות מועד ,ואיננה תלויה במערך השכר ,מספיק שהמבוטח שנפטר היה תושב מדינת ישראל לפני פיטרתו.(ישנם מספר קריטריונים לעולים חדשים)

מי זכאי לקצבת שארים ?

אלמנה אשר יש לה ילד מהנפטר תקבל, לפי חוק הירושה, קצבת שארים מלאה בשיעור של 17% מהשכר הממוצע במשק ,בעד 2 ילדים מקסימום עוד 7.5% לכל ילד,וכן תוספת וותק של הנפטר עד מקסימום 25 שנות וותק בעבור כל שנה 2% .

אלמנה אשר אין לה ילדים מהנפטר וטרם מלאו לה 40 שנה – תקבל מענק חד פעמי בגובה של 36 פעם הקצבה.

אלמנה מעל גיל 40 עד גיל 50 ואין אימה ילד מהנפטר תקבל קצבה בשיעור של 12% מהשכר הממוצע במשק.

אלמנה מעל גיל 50 תקבל בכל מצב 17% מהשכר הממוצע במשק.

המחוקק קבע כי ובמידה והאלמנה במהלך השנים תינשא ,תופסק לאלתר קצבת השארים שמקבלת האישה .

לאחרונה הפסיק הביטוח הלאומי קצבאות שארים גם לנשים אשר התגוררו עם" ידוע בציבור" ,לטענת המוסד לביטוח לאומי עצם קיום חיים משותפים ,במובן הכלכלי,והמשפחתי ,וזאת למרות שאותה אישה לא באה בברית הנישואין על פי הדת רואים בא כנשואה לכל דבר ועניין ,ולכן יש לשלול את קצבת השארים שמקבלת.

בתאריך 10/10/2005 קבל בית המשפט האזורי לעבודה בנצרת החלטה נגד הביטוח הלאומי ,בפסק הדין נקבע כי הידוע בציבור איננו נחשב לאישה נשואה לפי סעיף 265 ,252 לחוק הביטוח הלאומי ,ולכן אין לשלול את קצבת השארים ,וזאת למרות שנולדו לזוג ילדים ,ומתגוררים באופן קבוע יחד ,ואף רכשו דירת מגורים יחד .

השופט קבע באותה החלטה כי המחוקק היה חייב להגדיר באופן ברור בחוק למה התכוון ( הרי הידוע בציבור – איננו מוגדר כנשוי )

באותה תקופה גם התקבלו החלטות דומות גם בבית המשפט האזורי לעבודה בחיפה ובתל-אביב .

בית המשפט הארצי לעבודה ברשותו של הנשיא כבוד סטיב אדלר קבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי וקבע כי ידוע בציבור יש לראותו כמי שנשוי לאלמנה ,ולכן יש לשלוש את קצבת השארים לפי חוק הביטוח הלאומי

הוגשה עתירה של אותן נשים לבית הדין הגבוה לצדק ,ובימים אלה פורסמה החלטת בית המשפט הגבוה לצדק.

על פי החלטת הרוב בהרכב של 7 שופטים נקבע כי "הידוע בציבור" רואים בו כחלק בלתי נפרד מהתא המשפחתי ,ואף ניתן להגדיר לפי חוק הביטוח הלאומי לסעיף 265 כנשואה לכל דבר ועניין ,ולכן יש למוסד לביטוח לאומי הזכות לשלול את קצבת השארים שמקבלת אישה המנהלת חיים משותפים עם ידוע בציבור.

בהחלטה נרשם כי מהמטרה הראשית לתשלום קצבת שארים היא לעזור לתא המשפחתי באופן כלכלי עקב הפטירה של הבעל אשר היה חלק מהגורם המפרנס ערב פיטרתו .

ככלל ברזל מטרתו של חוק הביטוח הלאומי היא סוציאלית לכל דבר ועניין ,המחוקק קבע קצבאות הבאות לעזור למבוטח בעת מצוקתו כגון : אבטלה,תאונות עבודה,נכות ועוד.

ולכן עצם ניהול חיים משותפים מול ידוע בציבור ,רואים בזאת כמשהי אשר חזרה להיות אישה נשואה ,וזאת למרות של פי הדת אין אקט נישואין.

בית הדין הגבוה לצדק דחה את העתירות של אותן נשים וקבע באופן נחרץ כי ניהול חיים מול ידוע בציבור רואים בה כנשואה לכל דבר ועניין ,ובאופן ישיר תישלל קצבת השארים של העותרות.

שלילת קצבת השארים ,וקבלת מענק חד פעמי בגובה של 36 פעם הקצבה הרגילה.

חשוב לציין כי למשל אלמנות משרד הביטחון עד לפני מספר שנים הייתה נשללת קצבת משרד הביטחון ,אך בחיקוק נקבע באופן מפורש שגם ובמידה ותינשא אלמנה מסוג זה לא תישלל ממנה קצבה זו .

לדעתי בפסק דין זה נקבע סוף תהליך שנמשך מזה 5 שנים והאמירה המרכזית מאותה עתירה היא – ידוע בציבור= נשואה.

לאחרונה ישנה סוגיה לא פחות חשובה ,אשר מעסיקה את בתי המשפט בעניין" דין אלמן כדין אלמנה",ולמערכת העיתון מגיעות שאלות וסוגיות רבות בנושא ,בכתבה הבאה נעסוק גם בעניין זה ,וננסה להבהיר ולהסביר את זכויותיו של האלמן מול הביטוח הלאומי .

יורם אזרד – יועץ מס ופרישה yoramma1@012.net.il